1. |
הלידה א
03:04
|
|||
על תהום הנה ירד הלילה וכלב אחד שאבוד
ואני על כיסא ישן בועט בכל מה שאבד
יונק את הסיגריה אל סופה
והדי הצרחות בין אוזניי
והידיים בכיסים הידיים בכיסים הידיים בכיסים
נתתי ליבי למקדשים נתתי רוחי לשאול
ידעתי אתמול הוא המחר חשבתי ידעתי הכל
צועד מועד ילד פצוע מזדקן
מסתגר בחדרי חדרים אבל בוער
והידיים בכיסים הידיים בכיסים הידיים בכיסים
פה פעור עיניים גדולות
אבל
הידיים בכיסים הידיים בכיסים הידיים בכיסים
|
||||
2. |
הלידה ב
01:18
|
|||
יום אחד אני אגמר ולא אשמע שפתיים נעות
ים אחד מישהו ילחש לי כך באוזן
יהיה בסדר עכשיו
תקום מהברכיים לכפות הרגליים תצעד לאט
תציץ מבעד לוילון תראה את האור
|
||||
3. |
אין קול
02:38
|
|||
אין קול:
אתה תקום ,תתהלך בין קורי עכביש.
אל תוך אורות מהבהבים בחושך.
הלא תשמע זעקתי ,ממדבר למבצר חזרתי.
אין קול ואין עונה, אין קול.
יספגו הדמעות באבק החול
כמו מלח שחוזר מן השאול.
הלא תשמע את צעדיי
ממבצר למדבר חזרתי
אין קול ואין עונה ,אין קול.
|
||||
4. |
קום עכשיו
02:53
|
|||
קום עכשיו, אל תסתיר פניך
כווץ אגרוף וזחל מהר
ובעיניך הכלואות המלאות באבק
אתה טרף במדבר , אתה קוץ בודד
אתה עלה שמתפוגג עם הרוח היבשה,
שבאה מן ההרים
לקום ולהערים
הרוח שתבוא לקחת אותך אל מחוץ למדבר
אל ארץ נכר, שם הבל וריק , שם סדום
ופתאום הנה אתה נושם את הנשימות בפיח,
ואתה נופל על הרצפה
ודמויות רצות כשהכל נסחף ברוח והמחשבות
שפוצעות את הגוף והכל נצרב בזיכרון,
מתמוסס בפינת רחוב.
ועכשיו הדמעות יפות והרגליים שפוסעות והידיים שאין להם כוח
לאחוז בכלום.
אתה מאבד את זה.
אתה נופל והוזה והמוח הקודח מתעתע
ואני בפינת רחוב ספק חלום ספק מוות.
הכל משתנה , הלב נפער
העיניים אוחזות בהכל והרגליים שלקחו אותי לאן שלא רציתי
כל פעם.
אני מקיא ע העולם
אני מקיא על החיים
אני מקיא על כל המוות הזה
|
||||
5. |
אחי
04:02
|
|||
אחי:
ובעינייך הלחות שעכשיו כבויות
מנסות לתפוס בכל דבר שזז
קראתי לך מהמרחקים
צרו הימים ונפלו מבטים
ראה הסתיו חלף
והרוח שתבוא
שתיקח הכל
ובאוזניך הכבדות מלתפוס מילים
מלאחוז בכל דבר חולף
אז קראתי לך לחזור
צרו הימים ונפלו מבטים
ראה הסתיו חלף
והרוח שתבוא
שתיקח הכל
|
||||
6. |
החדר
02:21
|
|||
החדר:
כל דברי האמת שנאמרו בחדר הזה
כל הדמעות כמו גשם אחרון
אולי נצחק עכשיו ואז נצא מיד
כל שאגות היאוש
בחלל הקטן הזה
כל דברי החולין וקצת תפילות אמת
אולי נברח עכשיו ואז נצא מיד
|
||||
7. |
טורפים
03:28
|
|||
טורפים:
הרי אנחנו טורפים ובעניינו מקדשים
ובעניים גומעות אין יותר מה לראות.
ושיניינו נעוצות בבוסר
ושיניינו נעוצות בבוסר
והנה קם צייד, הוא ישוב לבדו
מן הקור והפחד
מן הריק אל הריק
ושיניינו נעוצות בבוסר
ושיניינו נעוצות בבוסר
ואני בבגדי החג ,קם ונופל
הפסיעות היחפות והעיניים האלו
המילים האילמות ושפתיים שלא נעות
גלים באים ,שוטפים אותנו
ושיניינו נעוצות בבוסר
ושיניינו נעוצות בבוסר
ואני בבגדי החג קם ונופל
|
||||
8. |
חפץ
02:57
|
|||
חפץ:
זורחות העיניים שלך
או ששטן פגע בך.
ואתה כבר לא מדבר,
רק שותק ושותק.
העצים קרסו.
ואני גוער בך צא מיד,
עכשיו הזמן לברוח,
עכשיו הזמן לאבד הכל.
ואתה מטושטש ,חבול ומותש.
רך כמו גשם,
נשטף את תוך קיום כמו שאר חפצים.
מונח בפינה ליד עיפרון ונייר.
ואתה גוער בדף, ואני שם מאחוריך.
|
||||
9. |
המסיכה
03:33
|
|||
המסיכה:
עכשיו השמים שותקים
בחליפה יפה התהלכתי שעות
ואני עומד ומצפה
יורק ודורך על הכל
את המסיכה הזאת אי אפשר להוריד
הנה העדר במורד הרחוב
יעלה יום שריטה גדולה , גדולה
ואין אמת שמהדהדת, שמהדהדת
העיניים כבויות מאוד
את המסיכה הזאת אי אפשר להוריד
הנה העדר במורד הרחוב
חשופות הן העיניים
תחת מעטה דביק
היום ארצה אותך יותר
היום ארצה אותך יותר
|
||||
10. |
קוץ ופרח
03:31
|
|||
קוץ ופרח:
חזרתי יחף מהחולות הרבים הטומאה בעיניים
ידעתי תמיד זה הכל שחולף כל הזמן
גם אני, שטוף הרהורים תולעת קטנה
קוץ ופרח הימים הרבים, נשארתי חלול מול הרים גבוהים
שכחתי את נפשי
מסילות מסילות לאן הן מגיעות דוהרים אל הכלום
אל הימים שכבר היינו שם
חזרתי עייף והקולות הרבים לא עוזבים
ידעתי תמיד זה אני שמשתנה כל הזמן
גם אני שטוף הרהורים, תולעת קטנה
קוץ ופרח הימים הרבים נשארתי חלול מול הרים גבוהים
שכחתי את נפשי
מסילות ,מסילות לאן הן מגיעות
דוהרים אל הכלום אל הימים שכבר היינו שם
|
||||
11. |
ואני מול קיר
03:00
|
|||
ואני מול קיר:
ואני מול קיר, כותב מילים
ואז בסוף, בורח
הולך יחף במנוסה
שמדבר עם השמיים
ואני בין עץ לנדנדה
בין קודש לתהום,היום
נברח.
ואני מתפלל ואז בורח
אל תוך הבור
ולאן לחזור
ואני בין עץ לנדנדה
בין קודש לתהום היום
נברח.
|
||||
12. |
פרא
02:44
|
|||
פרא – מילים:
ועודני פרא, בעניים עגולות זורחות, בובת חרסינה.
וצריך לנוע בזהירות אני יודע
צריך לטשטש עקבות.
לעטוף במשי את הגוף החבול,
שלא אפחד יותר.
ועל חוט השערה אני תלוי,
יושב ממתין ליד הגדר.
איך שנפלתי וקמתי והנה הכל קיים
והפטיש מכה בברזל החם.
|
Streaming and Download help
If you like ידידיה בלחסן, you may also like:
Bandcamp Daily your guide to the world of Bandcamp